פלאפל בשיטת עשה זאת בעצמך | פלאפל ברטו.

בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי נסענו לנצרת ל "מסלול הקבוע" שלנו שכולל עצירה בקפה פאהום, מגש בקלאוות נדירות מממתקי הידידות ופיתות שנאפות על חלוקי נחל מהמאפייה.

לאחר מכן המשכנו למגדל העמק, שם הרגענו את הבטן המקרקרת בפלאפל ברטו, שנחשב על ידי רבים ה-פלאפל של האזור.

על המקום- פלאפל ברטו.

פלאפל ברטו זה מקום קטן, שמרגיש כמו חנויות הפלאפל של פעם. כמה שולחנות פלסטיק הפזורים ברחבה, סטנד של מפיות נייר ותחושה חמימה של יישוב קטן. זן של פלאפליות שהולך ונעלם באזור המרכז.

על האוכל- פלאפל ברטו.

בפלפאל ברטו מגישים כל מיני מנות ביניהן: שקשוקה, חביתה, שניצל וקציצות.

אבל אנחנו באנו בשביל הפלאפל.

מנה עולה 15 ש"ח וחצי מנה עולה 8 ש"ח (כמעט חצי מחיר).

על המקום נזרקו כדורי הפלאפל לשמן הרותח והמבעבע.

מקבלים פיתה רק עם פלאפל וחומוס/טחינה/חריף, כאשר את כל הסלטים: ירקות, כרוב, בצל, מטבוחה, חמוצים ועוד לוקחים לבד מהעמדה.

בלי הנחיות: תשים לי יותר מזה, פחות מזה. פלאפל בשיטת עשה זאת בעצמך.

ואני מכורה לטחינה, שלא משנה כמה ישימו לה למעלה, אחרי כמה ביסים זה ירגיש לי יבש ואני ארצה עוד קצת.

כך קרה שביקשתי תוספת ומיד נשלף בקבוק לחיץ נוסף של טחינה מהמקרר שיהיה "צמוד" רק לנו בשולחן. מכורה כבר אמרתי?!

אווירה ושירות- פלאפל ברטו.

הרגיש כיף ללכת למקום קצת אחר. לא מסעדה עם באזז, יחסי ציבור וחשבון של מאות שקלים.

הנדיבות ורוחב הלב של הצוות בפלאפל ברטו, לצד הטריות והעובדה שהכל נעשה "על המקום" הופכים את המקום לאהוב בקרב תושבי האזור, ולא סתם.

משפחה עם ילדים, זוג מבוגר, אמריקאיים שבאו לבקר את הילד שלהם ששוהה במכינה. כולם היו השכנים שלנו, יושבים לצד שולחנות הפלסטיק ומתענגים על הפלאפל של ברטו. אווירה מקומית בשיאה.

גלרית תמונות

תגובות

תגובות