שילה

דגים נאים, מנות קטנות ומחירים בשמיים | שילה

על המקום | שילה

"שילה הקרויה על שמה של כלבתו האהובה של הבעלים, הפכה למוסד קולינארי נטוע היטב בחיי הלילה של העיר הגדולה" (מתוך אתר המסעדה)

הזמנו מקומות כמה ימים לפני ביקורנו. המארחת הציעה שולחן לשעה 19:00 בערב (מוקדם מדי) או 22:00 בלילה (מאוחר מדי). "מה עושים?" שאלתי. היא הציעה שנשב על הבר של המטבח שנותן זווית טובה להרכבת המנות. נשמע אחלה, כך הזמנו מקומות לשעה 21:00, שעה אידיאלית.

כשהגענו המסעדה באמת היה מלאה באנשים ורוחשת פעילות. הבר שצמוד למטבח היה ריק למדי ומתוך שמונה כסאות רק שניים היו תפוסים. טרם הספקנו להזמין את המנות הבר התמלא וישב זוג מימיננו ומשמאלנו והיה צפוף להחריד. באמת אי אפשר היה שלא לגעת בזה היושב לצידך וגם לא היה די מקום להגיש יותר משתי צלחות בו זמנית. אם לא היינו מזמינים מקומות מראש ובאים במיוחד סביר להניח שבשלב זה הייתי קמה והולכת.

על האוכל | שילה

לפתיח לקחנו פוקצ'ה 22 ש"ח שהייתה משוחה בשמן זית רוזמרין שנתן לה אפקט קריספי נהדר, אך גם הרבה שמנוניות בידיים. הפוקצ'ה הגיעה עם שני מטבלים נהדרים. אהבתי במיוחד את המטבל חצילים שהיה עם טעם מודגש של הקליפה השרופה.

לצד הפוקצ'ה לקחנו מנה על המשקל של מעורב תל אביבי- 100 גרם- 32 ש"ח. דגי ים שונים מוקפצים עם תערובת תיבול "מזרחית" של פפריקה וכמון על מצע של צזיקי. מנה נהדרת, שלקחנו למרות הסתייגותה של המלצרית.

למנה ראשונה לקחנו טרטר דג ים עטוף באבוקדו, שקדים, בזיליקום ואיולי נענע – 74 ש"ח. על סמך התצפית אל המטבח ממנו יוצאות המנות הקרות זו ללא ספק המנה הכי פופולרית במסעדה ובצדק. על גבי מצע דק של פרוסות אבוקדו המונחות על ניילון נצמד שמים ערימה של דג אינטיאס נא בשילוב עם אגוזים וסוגרים לכדור. מנה יפה וטעימה ביותר. הדג טרי ומתובל באופן מושלם. התלהבנו.

בהמלצת המלצרית לקחנו מנת "ביניים" של טורטליני ירוק ממולא בריקוטה ביתית עם שרימפס קריסטל ובשר סרטנים – 88 ש"ח. כמה הסתייגויות. ראשית, אני ממש נגעלת ממנה ששמים בה את השרימפס שלם, עם הראש. למה זה טוב? גם ככה לא אוכלים אותו. שנית, המנה קטנה מאד ביחס למחיר, שני שרימפסים גבעול אחד של אספרגוס ועוד כמה חתיכות של טורטליני. במנה שעולה כמעט תשעים שקלים אפשר להיות קצת יותר נדיבים, לא?! ועכשיו לעניין הטעם, לא נפלנו מאף אחד מרכיבי המנה: הטורטליני, השרימפס או הרוטב. מנה מאכזבת למדי.

בשלב הזה החלטנו לעצור עם המנות ולתת צ'אנס לקינוחים.

קינוחים

למרות העדר ההצלחות עם המלצות המלצרית שאלנו איזה קינוחים מומלצים. התגובה הייתה בסגנון זה וגם זה וגם זה ובקיצור הכל. המנה המועדפת עליה הייתה של הקרם הברולה אז בהתלבטות בינה לבין המלבי החלטנו להקשיב לעצתה.

לשולחן הגיעו שני הקינוחים, המלבי היה על חשבון הבית (כבר כמעט יצאנו מאוכזבים מהשירות, הצפיפות והמנות הקטנות והנה נעשה ניסיון להותיר אותנו עם טעם טוב בפה…)

המנה של הקרם ברולה קאריבי מכילה קרמבל טונקה, קוביות אננס וגלידת קוקוס – 45 ש"ח. הגלידה משגעת והשילוב עם האננס והמעטה הפריך המקורמל של הקרם ברולה היה מוצלח במיוחד.

הקינוח השני נקרא דנינו פרוגרסיב- מלבי, גרניטה פטל, קוויאר פטל וקוקוס ופיננסייר שקדים – 45 ש"ח / ע"ח הבית. מנה קלילה, קרירה וטעימה, אם כי פחות מיוחדת ביחס לקרם ברולה.

אווירה ושירות | שילה

האווירה במקום עמוסה מאד. המטבח עובד ללא הרף ובתקתקנות מעוררת השתאות.

השירות שואף להיות מקצועי, אך בפועל המלצרית שלנו הייתה תקועה כל הערב בדיבורים עם זוג מכרים שלה שישב בסמוך אלינו, כך שהיא לא רק לא הייתה זמינה וקשובה אלא מפריעה. צוות המטבח שעבד מולנו היה חביב ביותר, אך לא מהם קיבלנו את השירות.

לסיכום– חומרי גלם טובים, מנות קטנות ומחירים יקרים